top of page
logo of colorful tree
יום הכיפורים, יום הסליחה והכפרה, הוא היום שבו אנו מבקשים סליחה על כל מעשינו שמתחרתים עליהם. זהו היום שבו אנו יכולים להתקרב יותר לאלוקים, וגם לעצמנו.

הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקראים עשרת ימי תשובה – זמן לפנות פנימה ולהתבונן.

התבוננות עצמית היא תרגול של מיינדפולנס, הכולל נוכחות עם עצמנו והפניית תשומת הלב פנימה, באופן מכוון, כדי להתבונן במחשבות, ברגשות, בהתנהגויות ובמניעים שלנו. כאשר אנחנו עוצרים להתבונן, אנחנו מנסים להבין מדוע אנחנו חושבים ומתנהגים כפי שאנחנו מתנהגים. אנחנו בוחנים את הערכים שלנו ואת השאלה מי אנחנו.

המחשבה על החוזקות והחולשות שלנו, ועל הדברים שעשינו נכון או לא נכון, יכולה לעזור לנו לזהות תחומים שבהם נוכל לצמוח ולהשתפר.

ללא התבוננות עצמית, אנחנו עלולים להמשיך לפעול כפי שפעלנו תמיד, להיתפס באותו מעגל ולחזור שוב ושוב על אותן טעויות.

כדי להיפתח בפני אדם אחר ולהיות קרובים אליו, עלינו קודם כול להיפתח בפני עצמנו – או כפי שאמרו הפילוסופים היוונים הקדומים: "דע את עצמך". אפלטון הסביר זאת גם כ"להכיר בפגמים שלך".

המחשבה על המעשים שאנחנו מרגישים חרטה עליהם במהלך השנה האחרונה יכולה להיראות גדול מדי. ובכל זאת, יום הכיפורים הוא בראש ובראשונה יום של סליחה, והמשנה מתארת אותו כיום שמח, משום שניתנת לנו בו ההזדמנות לתקן את מעשינו.

אז מאיפה מתחילים?

ראשית, בהכרה שנחנו לא מושלמים. אנחנו בני אדם, ויש לנו חולשות וחסרונות.

רובנו כנראה לא מתעוררים בבוקר ואומרים לעצמנו: "אני מקווה שהיום אני אעשה טעויות."

אנחנו לא מתכוונים לחטוא. אנחנו לא מתכוונים לאבד את הסבלנות כלפי בן או בת הזוג; אנחנו לא מתכוונים לאבד את תחושת הזמן ולהגיע באיחור לפגישה עם חבר או חברה; ואנחנו לא מתכוונים לאכול את כל קופסת העוגיות אחרי יום מלחיץ.

אז האם רוב המעשים הלא נכונים שלנו נעשים ללא כוונה? אם אנחנו רוצים לדון את עצמנו ואת האחרים לכף זכות, נוכל לומר שלא הייתה לנו כוונה לחטוא.

חז"ל מבחינים בין חטא מסופק לבין חטא מכוון. חטא מסופק הוא מצב שבו איננו בטוחים אם אכן חטאנו. אך בשני המקרים נדרשת מאיתנו לקיחת אחריות על מעשינו וניסיון לשנות את התנהגותנו.

המשמעות כאן היא שאם היינו שמים לב יותר, אולי היינו עושים פחות טעויות.

אז איך נוכל לשים לב יותר, כדי לחטוא פחות?

תשומת לב היא כמו שריר – ככל שאנחנו מתרגלים אותה ומפעילים אותה, כך היא מתחזקת ומתחדדת.

תרגול מיינדפולנס מאמן אותנו לשים לב ולהבחין במה שאנחנו עושים ברגע הנוכחי, בזמן שאנחנו עושים אותו.

הנה כמה דרכים שבהן מיינדפולנס יכול לעזור לנו לשים לב יותר:

אנחנו יכולים לעצור – STOP – ולשים לב למחשבות, לתחושות ולרגשות שעולים בנו, רגע לפני שאנחנו עומדים לפעול או להגיב, או לאחר שכבר עשינו טעות. ואז להתבונן, לשים לב ולשאול את עצמנו:

- היכן בגוף אני מרגיש/ה תחושות? למשל, האם החזה מתכווץ? האם הבטן מתהפכת? האם הפנים מרגישות סמוקות או חמות?

- אילו סיפורים אני מספר/ת לעצמי על ההתנהגות שלי? האם אני בטוח/ה שהסיפורים האלה מדויקים או נכונים, או שמדובר בסיפורים שאני חוזר/ת עליהם באופן אוטומטי?

- האם התחושה או ההתנהגות הזאת מוכרות לי? האם הדבר הזה קורה גם במצבים אחרים?

- מה אני יכול/ה ללמוד על עצמי מתוך המצב הזה?

- אני יכול/ה לקחת רגע לפני שאני ממשיך/ה הלאה, אל הדבר הבא שאני רוצה לעשות, ולשאול את עצמי: איך אני רוצה להמשיך מכאן? איך הייתי רוצה להגיב בפעם הבאה שאמצא את עצמי במצב דומה?

- אל תימנעו מלהבין את הטעויות שלכם. במקום זאת, נסו להיות סקרנים לגבי מה השתבש.

תשומת לב לתחושות הגופניות יכולה להיות מרגיעה ולעזור לנו להגיב בדרכים בריאות יותר. כאשר אנחנו מבחינים במחשבות שלנו מבלי לשפוט אותן, אנחנו יכולים לקבל תובנה חדשה, ואולי להגיב אחרת בפעם הבאה שנמצא את עצמנו במצב דומה.

הנה כמה דרכים שבהן מיינדפולנס יכול לעזור לנו להתייחס לטעויות שלנו בחמלה ובחסד:

אנחנו יכולים לומר לעצמנו:

- "טעויות הן חלק טבעי ואנושי. אני לא לבד בזה."

- "אני לא חייב/ת להיות קשה עם עצמי בגלל הטעות הזאת. אני יכול/ה לנסות לעשות טוב יותר בפעם הבאה."

- "מה הייתי אומר/ת לחבר או לחברה שהיו עושים טעות דומה?"

- "ההכרה בכך שגם אני לא מושלם/ת יכולה לעזור לי להיות אדיב/ה וחומל/ת יותר כלפי אחרים, כאשר אני מבחין/ה שגם הם אינם מושלמים."

- "אכפת לי, ואני רוצה לעשות טוב יותר."

חמלה עצמית חיונית לתהליך של תיקון ושינוי דרכינו. כאשר אנחנו מסתבכים בתוך רגשות של אשמה וביקורת עצמית, המשימה של שינוי ההתנהגות שלנו עלולה להיראות מכריעה ומאיימת. לעיתים קרובות הדבר מוביל אותנו לחזור על אותם דפוסי התנהגות ולחזק אותם, ולחוות תחושות של תקיעות, תסכול וערך עצמי נמוך.

כאשר אנחנו מבחינים בטעויות שלנו ונותנים להן את תשומת הלב שלנו בדרך חומלת יותר, הן יכולות להפוך להזדמנויות ללמוד על עצמנו. למידה כזאת יכולה להוביל לאינטליגנציה רגשית גדולה יותר, לשיפור ביכולת התקשורת ובמערכות היחסים שלנו, ולקבלת החלטות בריאה יותר.

איזה חיסרון או דפוס בהתנהגות שלכם הייתם רוצים לעבוד עליו השנה?

זכרו שזהו תהליך. התחילו בצעדים קטנים וישימים, כאלה שאתם יכולים לדמיין את עצמכם מצליחים לעשות.

זה לא פשוט. היו סבלניים וטובים אל עצמכם. סבלנות וחמלה כלפי עצמנו מובילות לעיתים קרובות גם ליותר סבלנות וטוב לב כלפי אחרים.

שיהיה לכם יום כיפור משמעותי עם מלא נוכחות.
מאחלת לכולנו שנת בריאות ושלום.


 
 
 

עודכן: 5 באפר׳

party hats and masks
״משנכנס אדר מרבין בשמחה״ — כאשר חודש אדר נכנס, אנו מרבים בשמחה.הוראה זו מופיעה בתלמוד (תענית כ״ט ע״א), שם רב יהודה מציג ניגוד בין ריבוי השמחה באדר לבין מיעוט השמחה בחודש אב, כאשר בית המקדש נחרב.
בחודש אדר חווה העם היהודי היפוך גורל עמוק — מעצב לשמחה — כאשר הגזירה להשמיד את יהודי פרס התבטלה. סיפור פורים מזכיר לנו ששינוי והתחדשות אפשריים, גם בזמני אי־ודאות.
אבל מה פירוש הדבר באמת להרבות בשמחה?אולי הכוונה היא להעלות בעדינות את מצב הרוח, לטפח אופטימיות או ליצור אווירה חגיגית יותר בחיינו. ובכל זאת, שמחה איננה מתג שאפשר פשוט להדליק או לכבות. איננו מכונות. רגשות נעים בתוכנו בדרכים מורכבות ולעיתים בלתי צפויות.
ובכל זאת, כל מה שאנו יכולים לעשות כדי להרבות בשמחה הוא בעל ערך. יצירת מקום לשמחה יכולה להיתפס כמצווה — דבר בעל משמעות וערך. וזה נראה אחרת עבור כל אדם. הדבר מזמין מודעות עצמית: מה מזין אותי? מה מרומם אותי? מה מביא קלילות או חיות ליומיומי שלי?
דרך אחת להרבות שמחה היא להרבות שמחה אצל אחרים. במהלך אדר ופורים אנו נותנים צדקה לנזקקים ושולחים משלוחי מנות לחברי הקהילה. יש משהו אנושי ועמוק בגילוי שהשמחה שלנו יכולה לצמוח מהפנים המחייכות של האנשים שנגענו בהם.
אך מה אם איננו חשים שמחים במיוחד באדר?איננו יכולים לכפות רגשות. אולם אנו יכולים לטפח תנאים שבתוכם שמחה עשויה להופיע. תרגול מיינדפולנס מאפשר לנו להבחין ברגעים קטנים של נינוחות, נעימות וחיבור — אפילו רגעים שפשוט פחות כבדים. הכרת תודה היא אחד השערים למודעות זו.
תרגול הכרת תודה אינו מוחק כאב או עצב. אלא שהוא מאמן בעדינות את הקשב שלנו לזהות שלצד הקושי קיימים גם היבטים תומכים, משמעותיים ומזינים בחיינו.
כעת נעבור לתרגול קצר של הכרת תודה מונחית.
תרגול הכרת תודה מונחה
נתחיל בישיבה נוחה, או בשכיבה אם זה מרגיש תומך.אפשרו לעיניים להיעצם, או לרכך את המבט.
התחילו בלשים לב לעובדה הפשוטה שאתם כאן.הרגישו את המגע של הגוף עם הכיסא, הרצפה או המזרן.אפשרו לקשב לנוח על הקצב הטבעי של הנשימה.אין צורך לשנות דבר — רק שאיפה… ונשיפה.
עם כל נשיפה, הזמינו ריכוך קטן.
כעת שאלו בעדינות את עצמכם:על מה בחיי אני חש/ה תודה היום?
אין צורך לחפש משהו דרמטי או להתאמץ.אולי עולה משהו פשוט —שיחה, כוס תה, רגע של שקט, נוכחות של אדם קרוב, התמיכה והבריאות של הגוף, זיכרון, מקום.
תנו למה שעולה — לעלות.שימו לב כיצד זה מורגש בגוף כאשר אתם נזכרים או חשים זאת.ייתכן שתופיע חמימות, עקצוץ, רכות — או פשוט הכרה שקטה.כל תגובה מתקבלת בברכה. קחו רגע לשהות עם מה שעולה.
אם תרצו, תוכלו להכיר בכך בשקט — לומר תודה לעצמכם, או להניח יד על הלב.
כעת הרחיבו מעט את המבט.ייתכן שתבחינו בהכרת תודה על תכונות בתוככם —התמדה, טוב לב, הומור, נאמנות, סקרנות, חוסן.
או הכרת תודה על מה שתומך בכם —אנשים, קהילה, טבע, עשייה משמעותית, חיבור רוחני או דתי.
אפשרו להכרות הללו להיות נגיעות עדינות ולא אמירות מחייבות.
כעת הביאו סקרנות לשאלה נוספת:אילו פעילויות או חוויות נוטות להביא לי תחושת שמחה, קלילות או חיות — אפילו בדרכים קטנות?
הרשימה של כל אדם ייחודית.אולי תנועה, מוזיקה, למידה, זמן שקט, יצירה, עזרה לאחרים, שהייה בחוץ, זמן משפחתי, ארוחה טעימה, צחוק…
אין דבר שאתם אמורים ליהנות ממנו.פשוט שימו לב למה שמהדהד עם המזג, הצרכים והנטיות שלכם.
ייתכן שתדמיינו את עצמכם עוסקים באחת הפעילויות הללו ותחושו כיצד זה מרגיש. קחו רגע לדמיין זאת.
קחו נשימה עדינה נוספת.אולי החזיקו כוונה לפנות מקום — אפילו קצר — לפעילות אחת שמביאה לכם שמחה בימים הקרובים.
חושו שוב את הגוף כאן, נתמך.וכשתהיו מוכנים, פקחו את העיניים לאט.
הרבות בשמחה באדר איננה בהכרח להיות שמחים כל הזמן. אולי פירושה להיות זמינים יותר לרגעים של טוב, חיבור, נדיבות, הכרת תודה וחיות אישית — ולאפשר לרגעים הללו להצטבר.
כך השמחה הופכת פחות לדרישה ויותר לתרגול.
חג פורים שמח !

לשמוע לתרגול באנגלית- Insight Timer https://insig.ht/tJ9RRZvT50b


party masks and hats

האם אפשר לתרגל להיות בשמחה? רוצים ללמוד יותר על מיינדפולנס-




 
 
 

עודכן: 31 בינו׳


logo of colorful tree
מיינדפולנס עם סוזי
צמיחה של הרגלים חדשים: מה הקשר בין מיינדפולנס וט"ו בשבט
גן שלם לא נוצר בן־לילה – וגם הרגלים חדשים לא. כאשר אנו מפנים תשומת לב לדברים החיוביים ול"נבטים" הקטנים שמתחילים לבצבץ מתחת לפני השטח – רגעים קטנים של שינוי, של מודעות, של בחירה אחרת – אנחנו מתחילים לראות את ההתקדמות שכבר מתרחשת במסע שלנו לעבר חיים מודעים ומיטיבים יותר.
זרע אינו יכול להישאר זרע לנצח. כאשר הוא מקבל אדמה מתאימה, אור ומים – הוא משתנה בהדרגה והופך למה שהוא נועד להיות. כך גם אנחנו: כדי לאפשר שינוי חיובי, לעיתים נדרש לשחרר דפוסים ישנים ולסמוך על תהליך של טרנספורמציה. הצמיחה לא תמיד מהירה – אך כאשר התנאים נכונים, היא מתרחשת.
וכאשר הזרע כבר צמח – אנו מעריכים אותו על מה שיש לו להציע: חמנייה זוהרת, גזר פריך, עץ שנותן צל. אבל כל אחד מהם התחיל ממשהו קטן ובלתי נראה, שטופל בעקביות ובסבלנות.
כך גם בחיינו. התחילו לשתול זרעים, גם אם זה מרגיש מאתגר כרגע. עם זמן, סבלנות וטיפוח עדין – מה שנראה היום כמו אדמה ריקה יכול להתמלא בהדרגה בצמיחה, ביופי ובמשמעות.
איך זה נראה ביומיום?
נניח שהכוונה שלך היא להפחית מתח ולהיות נוכחת יותר במהלך היום. כמו בגינה, הדבר עשוי לכלול:
  • הצבת כוונה פשוטה וריאלית (למשל: לעצור לשלוש נשימות מודעות כמה פעמים ביום)
  • יצירת תנאים תומכים (כיבוי התראות מיותרות, הכנסת הפסקות קצרות, שמירה על כמה דקות של שקט)
  • תרגול עדין ועקבי – לא מושלם, אלא מתמשך
  • שימת לב לשינויים קטנים: מעט יותר סבלנות, כוס תה אחת בשקט, רגע אחד של הקשבה אמיתית – ולתת גם להם מקום וערך
יש ציטוט מפילוסופית זן "אי אפשר למשוך בצמחים ולצפות שיצמחו מהר יותר." אי אפשר להאיץ בזרע לצמוח – וגם אי אפשר לכפות על עצמנו שינוי מיידי. כל מה שנוכל לעשות הוא ליצור תנאים תומכים, לשתול את הזרעים הנכונים ולטפל בהם בעקביות. ואז – לתרגל אמון בתהליך.
גננים יודעים גם שלא הכול בשליטתם: לפעמים יש פחות מדי גשם, לפעמים יותר מדי; יש מזיקים, מזג אוויר קיצוני, מחלות. כך גם בחיים – מכשולים ועיכובים הם חלק טבעי מהדרך. ההזמנה אינה לוותר, אלא להישאר גמישים, להתאים את הדרך, ולחזור שוב ושוב למה שחשוב לנו.
טיך נהאת האן ביטא זאת כך : כאשר חסה אינה גדלה היטב – איננו מאשימים את החסה, אלא בודקים את התנאים: מים, אדמה, אור. אך כשיש קושי במערכות יחסים, אנחנו ממהרים להאשים. כאשר יש הבנה במקום האשמה, וטיפוח במקום כפייה – גם מערכות יחסים וגם העולם הפנימי שלנו יכולים להשתנות.

תרגול מיינדפולנס קצר – נטיעת זרעים אישיים(לרוח ט"ו בשבט)

קחי רגע לשבת בנוחות, ולעצום עיניים או לרכך את המבט.
שימי לב לתחושת הגוף היושב כאן… למגע עם הכיסא… עם הקרקע שתומכת בך.
כעת הפני תשומת לב לנשימה הטבעית, כפי שהיא – בלי צורך לשנות דבר.
קחו כמה רגעים דמייני שבכל שאיפה את שותלת בעדינות זרע של כוונה – אולי רוגע, סבלנות, נוכחות או חמלה. 

איך זה נראה עבורכם? איך זה מרגיש? שבו עם הרגשות ותחושות קהת.....
ובכל נשיפה – אפשרי לגוף להתרכך מעט.
אין צורך להכריח את הזרע לצמוח. תפקידך רק לשתול – ולחזור שוב ושוב עם תשומת לב ועדינות.
כשתהיי מוכנה, פקחי בעדינות את העיניים, ונסי לקחת איתך את הכוונה הזו אל תוך המשך היום.
ט"ו בשבט שמח!
להאזין לתרגול הזה בinsight timer באנגלית בפודקאסט https://insig.ht/Ia92UncHg0b
או

צמיחה של הרגלים חדשים




 
 
 
logo of tree mindfulness with Susie
bottom of page