בפרשת השבוע, קורח, קורח מאשים את משה: "רַב לָכֶם!"
הוא מערער על הנהגתו של משה ומאשים אותו באליטיזם: "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל השם?" הוא קינא במעמדו ובסמכותו של משה. קנאה היא רגש אנושי. היו רגעים שבהם קורח יכול היה לעצור לרגע, לקחת צעד אחורה, לעבד את רגשותיו, ולבחון את הסיטואציה מנקודת מבט שונה. להגיע למסקנות על אדם אחר מבלי להכיר את כל העובדות – זה הרסני למערכות יחסים.
בדיוק כמו כשהורים, מתוך כעס עז, מענישים את ילדיהם באופן שאינו מדוד.
המילה "אַף" בעברית משמשת גם לציון כעס – "חֲרוֹן-אַף", אפים מתרחבים בעת כעס. לכן אחד מתיאורי ה' בתורה הוא: "אֶרֶךְ אַפַּיִם" – בעל "אף ארוך", כלומר סבלני, כמו אב אוהב אל ילדו שטועה.
אולי, דווקא בזמן כעס, העצה הטובה ביותר היא להפנות את תשומת הלב לנשימה – דרך האף. כאשר הכעס בוער בנו, נשימה מודעת דרך האף יכולה להיות הדרך להרגע.
במילים אחרות – לתרגל מיינדפולנס. אולי קורח היה מרוויח אם היה מתרגל נשימה מודעת?
מחקר מ-2018 שבחן את הקשר בין כעס לתגובות גופניות, מצא כי משתתפים שזעמו בעקבות הנחיות החוקרים, נרגעו משמעותית אחרי 20 דקות של מדיטציה – אפילו אם זו הפעם הראשונה שתרגלו. קצב הלב ולחץ הדם שלהם ירדו באופן ניכר.
תרגול מדיטציה יכול להגן על הגוף והנפש מהשפעות הלחץ והכעס.
רגשות מופיעים בגוף. לכולנו היו "פרפרים בבטן" כשאנחנו מתרגשים או תחושת חמימות בלב כשמשהו נוגע בנו.
דווקא כשאנחנו מפנים תשומת לב לתחושות הגופניות שמלוות רגשות, במקום להסתבך במחשבות עליהן – משהו משתנה.למה? כי התחושות נעות בקצב איטי יותר מהמחשבות.הן משתנות לאט. אפשר להחזיק בהן במודעות, וזה עוזר להירגע.
נעשה עכשיו תרגול התבוננות בתחושות בגוף. אני אשאיר רגעים של שקט – כדי שתוכלו לשים לב למה שמתרחש בגוף שלכם.
נתחיל בישיבה נוחה – על כיסא או על הקרקע. לא חשוב היכן, אלא כמה ערנות ותשומת לב תביאו לתרגול. הניחו את כפות הרגליים על הקרקע, את הידיים על הירכיים, ושבו בזקיפות נינוחה.
שימו לב לתחושת כפות הרגליים על הרצפה.שימו לב לידיים על הירכיים.שימו לב לנקודות המגע של הגוף עם הכיסא, הרצפה או הכרית.האם הגב נשען על המשענת או מעט מנותק?
התחילו לשים לב לנשימה – איך זה מרגיש לנשום עכשיו.הביאו תשומת לב לתחושות הפיזיות של הנשימה – בשאיפה ובנשיפה.
(הפסקה)
האם אתם מרגישים את האוויר נכנס דרך האף? חמים או קריר?שימו לב לטמפרטורת האוויר שנכנס ויוצא מהאף. (הפסקה)
שימו לב לתחושות באזור החזה עם כל שאיפה ונשיפה.אולי כיווץ? התרחבות? כובד? קלילות? תחושת זרימה?רק לשים לב. (הפסקה)
ועכשיו – שימו לב לבטן בזמן הנשימה.אילו תחושות אתם מזהים שם? סקרנו את התחושות – התרחבות, כיווץ, פרפרים, כיווצים, קלילות, רוגע?
ועכשיו – שימו לב לבגדים על גופכם.היכן אתם מרגישים את הבד? הדוק או רפוי? גס או רך?
ניקח עכשיו כמה רגעים לשים לב למה שקורה בגוף – תחושות שעולות ונעלמות:חום, קור, חום, לחות, יובש, רעד, גרד, כובד, קלילות, מתח, נוקשות, רפיון...
(הפסקה – סריקת גוף מכף רגל ועד ראש או להיפך)
ועכשיו – הביאו תשומת לב לאזור מסוים בגוף: פנים, חזה, בטן, גב, רגליים...
אם עולה תחושה – העבירו אליה את תשומת הלב. למשל, כאב בברך ימין – שימו לב: חם או קר?אם התחושה משתנה – אולי תרגישו גירוד באוזן. רק לשים לב.התחושה באה... והולכת. רק לשהות עם מה שמופיע.
אפשר להרחיב את טווח הקשב – לתחושות מכל חלקי הגוף, או למקד אותו – לנקודה אחת שמורגשת עכשיו.
הקשבה לתחושות פיזיות מחזקת את הקשר לגוף שלנו.עוזרת להבחין בין אי נוחות לכאב.מאפשרת הרפיה – כי כשאנחנו שמים לב למתח, אפשר גם לשחרר.
והיתרון הגדול – חיבור לכאן ולעכשיו. מה שהגוף מרגיש ברגע הזה – זו המציאות.זהו תרגול של קרקוע ושל נוכחות.
קחו רגע להעריך את עצמכם על כך שהקדשתם זמן לעצמכם.זוהי פעולה של חמלה עצמית.
רובנו לא כועסים עד כדי מרד כמו קורח –אבל כולנו יכולים להרוויח מכוונה להמשיך בתרגול הזה גם ביומיום.
Comments